לאחר השלמת סבבי התיקונים מגיע שלב האיזון: אנו בודקים את העמודים הפונים זה לזה ומתאימים את אורכי הטקסט, הרווחים ומעברי העמודים. המטרה היא ספר בעל קצב חזותי נעים ואחיד, תוך שמירה על קריאות הטקסט ועל הקשר בינו לבין ההערות, הכותרות והתמונות. לא כל זוג עמודים צריך להסתיים באותו גובה. פתיחות וסופי פרקים, כותרות, תמונות והערות עשויים להצדיק הבדל. ההחלטה מתקבלת לפי עיצוב הספר והעמודים המסוימים, ולא לפי כלל מכני. מה אנו מתאימים אנו בוחנים את חלוקת השורות והפסקאות, ולעיתים מקצרים או מאריכים עמוד בשורה....
מגלופות ותיקוני נייר לקובץ PDF בעבר, תיקון אחרי הסדר היה כרוך בהפקת שורות חדשות ובהדבקתן במקום המתאים. העבודה הייתה איטית ויקרה, ולכן היה תמריץ חזק למסור כתב יד נקי ככל האפשר. הכלים השתנו, אבל ההיגיון עדיין תקף: קל יותר לטפל בשינויי נוסח לפני העימוד. מוסרים כתב יד שלם העבירו אלינו כתב יד שעבר עריכה והגהה, בדרך כלל בקובץ וורד אחד. השלימו ככל האפשר הקדמות, כיתובים והערות, ותאמו מראש חומר שיגיע מאוחר יותר. החלטות כלליות על כתיב, תעתיק וסגנון ציטוט צריכות להתקבל בשלב הזה. לאחר אישור דוגמת העיצוב...
עיצוב ספר קובע את השפה החזותית שלו. העימוד מיישם אותה לאורך הספר, עד לפרטים של שורה, פסקה ועמוד. שני התחומים נשענים על ידע טיפוגרפי ועל היכרות עם הטקסט; בחירת התוכנה לבדה אינה מבטיחה תוצאה טובה. לכל כלי יש מקום בתהליך וורד מתאים לכתיבה, לעריכה ולהכנת כתב היד. אנו משתמשים בו כדי להסדיר את מבנה הטקסט וסגנונותיו לפני העברה ל־InDesign. בעימוד עצמו אנו זקוקים לשליטה מדויקת בריווח, בחלוקת השורות, בכותרות, בהערות וביחסים בין העמודים. אפשר לעצב מסמכים גם בוורד, ויש בו תכונות טיפוגרפיות כגון ליגטורות...
השער המקוצר הוא עמוד פתיחה שקט, המציג בדרך כלל את שם הספר בלי כל הפרטים המופיעים בשער הראשי. באנגלית הוא מכונה Half-title. הוא אחד מן הרכיבים האפשריים של עמודי הפתיחה, אך אינו חובה בכל ספר. למה להשאיר אותו יש לו תפקיד בקצב הכניסה לספר: הוא מאפשר לעבור מן הכריכה אל הטקסט בהדרגה ולתת לשער הראשי מקום משלו. לעיתים הוא גם חלק מתכנון צמד העמודים הכולל איור חזית מול השער. שיקולי הייצור עשויים להשפיע על ההחלטה. אם צריך להתאים את מספר העמודים לדרישות ההדפסה והכריכה, אפשר לשקול לוותר עליו. הדרישה אינה...
כשכתבתי את המאמר המקורי בשנת 2017, נזכרתי בתחילת הדרך העצמאית שלי: חדר שינה בדירה משותפת, מחשב Pentium III ומסך בגודל 15 אינץ׳. חבר השאיל לי iMac ירוק לעבודות שנדרשו למק. סביבת העבודה השתנתה מאוד מאז. קודם תהליך העבודה, אחר כך הציוד עוד בעבודתי באנגליה למדתי לבחור תחילה את התוכנה המתאימה למשימה, ורק אחר כך את המחשב שעליו היא פועלת. עבדנו עם Ventura, עם PageMaker ועם Quark. בהמשך עברתי ל־InDesign, בעקבות עצה טובה שקיבלתי משלומית, עמיתה מן העבר. העיקרון הזה נשאר שימושי גם כשהתוכנות והמחשבים...
כתב יד מסודר מאפשר להתחיל את העימוד על בסיס ברור. לפני המסירה כדאי לתאם את מבנה הספר, השפות, ההערות, התמונות וכל רכיב מיוחד. אם יש שאלה לגבי הכנת הקובץ, עדיף לברר אותה לפני שמשקיעים שעות בסידור שלא ישרת את ההפקה. קובץ שלם וגרסה מוסכמת אנו מבקשים בדרך כלל קובץ וורד אחד ובו כתב היד השלם, לאחר עריכה והגהה. כך קל יותר לבדוק את הרצף ולוודא שלא חסר פרק. חומר שיוגש בנפרד או בשלב מאוחר יותר צריך להיות מתואם מראש. לפני המסירה, הכריעו בשינויים במעקב וטפלו בהערות עריכה פתוחות. אם חלק מהן חייב להישאר,...
לפני הפרק הראשון ואחרי הפרק האחרון יש לעיתים חלקים רבים שצריך לתכנן: שערים, זכויות יוצרים, תוכן עניינים, הקדמות, נספחים, ביבליוגרפיה ומפתח. סדרם תלוי באופי הספר, בהחלטות ההוצאה ובעיצוב שנבחר. כשאני כותב כאן ״הוצאה״, הכוונה היא גם למחבר המוציא את ספרו בעצמו. בכל מקרה כדאי לסכם את מבנה הספר לפני העימוד ולברר אילו חלקים עדיין חסרים. עמודי הפתיחה סדר אפשרי כולל שער מקוצר, איור חזית אם ישנו, שער ראשי ועמוד זכויות, ולאחריהם הקדשה, תודות, תוכן עניינים, רשימות איורים או קיצורים, דברי פתיחה ומבוא. אין...
המאמר הזה התחיל בשנת 2015, כשחיפשתי דרך יעילה יותר לטפל במספור הערות בספר מרובה פרקים. פעולה שאפשר לבצע ידנית נעשית מסורבלת כשצריך לחזור עליה שוב ושוב, וכל חזרה היא גם הזדמנות לטעות. באותה תקופה הכרתי את Mastermatic ואת Sections Stuff של Id-Extras. הראשון עזר בהחלת עמודי אב לפי תוכן, והשני התאים לצורך שהיה לי בעבודה עם מקטעים. זו דוגמה היסטורית לפתרון שמצאתי אז; לפני שימוש בכלי מסחרי צריך לבדוק את התאמתו לגרסת התוכנה ולמבנה הספר. איך העבודה התפתחה כיום אני מפתח גם סקריפטים מותאמים לתהליך...
