עימוד בוורד או באינדזיין: חוות דעת מומחה

במאמר זה נבחן את ההבדלים בין ׳עימוד׳ ל׳עיצוב׳ הספר. ייתכן שאתם חושבים שאין הבדל בין הביטויים, וכי המונח עימוד רומז למידת המקצועיות של התהליך.

אך אם נתבונן בדברים נראה שיש הבדל ביניהם. ישנם שני תחומים עיקריים שמבחינים בין עיצוב ספר ועימוד ספר, והם הידע הרלוונטי והכלים המקצועיים.

ידע

נתחיל בידע, המשולב כמובן גם במידת הניסיון. מְעַמֵּד בעל ידע מכיר היטב את תחום הטיפוגרפיה ומבין את צורת הספר ואת הפרופורציות של העמוד. המְעַמֵּד יידרש לעסוק בדקויות של מראה העמוד, כגון שימת לב לאותיות נצמדות, תופעה שקיימת באות ל', שיכולה להידבק לשורה שמעליה. ייתכן שאתם סוברים כי הגופנים אינם אלא כלי שרת ביד היוצר, אבל מעמד מנוסה עשוי להשתמש בשניים או בשלושה גופנים עד שהוא ילמד היטב את השימוש הנכון בהם. אני למדתי שיש להשתמש בגופן במשך כמה שנים לפני שאוכל לעבור לגופן הבא. רק בעזרת ידע וניסיון יכול המעמד לדעת באילו כלים לבחור כדי לעמד לכם את הספר.

כלים

מדוע אי־אפשר לעמד ספרים בוורד? מדוע יש צורך בתוכנה מיוחדת ויקרה? האם אין לוורד אותן היכולות שיש לאינדזיין? כדי להדגים את התשובה לשאלות אלה לקחתי פסקה כלשהי מספר שאני מעמד ועיצבתי אותה בוורד ובאינדזיין (לחצו על התמונות להגדלה).

אם תסתכלו על התמונה הראשונה, תראו פסקה של טקסט שעוצבה בוורד בגופן המובנה גַרַמוֹנד. במבט ראשון הגופן נראה יפה, אבל במבט חד יותר אפשר להבחין שאין תמיכה בליגטורות (חיבור של שני תווים או יותר לאות אחת), שיש שימוש במספרים של אותיות גדולות, ושהספרה 1 בכתב עילי נראה אנמי. לא נורא, אבל יכול להיות טוב יותר.

בתמונה השנייה, נשארנו בוורד, והחלפנו את הפונט ל־ITC Legacy. זהו גופן מקצועי ואפשר לראות שמראה העמוד השתפר. בקטע יש ליגטורות, ומספרים בסגנון הנכון. למעשה, הבעיה היחידה שנותרה היא המספר העילי 1.

השינוי בגופן שיפר את המצב באופן כללי, אבל לא פתר את הבעיה הקריטית ביותר – המרווחים בין המילים. בתמונה 3 עיצבנו את הטקסט באינדזיין והשתמשנו באותן הגדרות יישור שיישמנו בוורד. במבט ראשון העמודים נראים זהים (מלבד השיפור במספר העילי 1) אבל במבט חד יותר בתמונה אנו מזהים מרווח לא אחיד בין המילים. ככל שההארה בצהוב כהה, יותר סימן שהמרווחים בין המילים גדולים יותר. הסתכלו בשורה 7 – שם המרווחים בין המילים גדולים מדי.

בתמונה 4 שיחקנו עם המרווחים ועם הגליפים והפעלנו את מחבר הפסקאות של אינדזיין. אומנם התיקון שנעשה אינו מושלם ואפשר לראות ששורה 5 מוארת בצהוב בהיר, אבל אם נשווה את תמונה 2 (וורד) לתמונה 5 (אינדזיין) נראה שיפור עצום.

טוב, בסדר, נקנה אינדזיין... באמצעות מאפיין זה ביקשנו להדגים מדוע לא כדאי להשתמש בוורד לעימוד. אם יש לכם התוכנה הנכונה (אינדזיין), הגופנים המקצועיים, והידע להתאים את המרווחים לקבלת קריאה חלקה – אינכם מעצבים, אלא מְעַמְּדִים. דיברתי קודם על היעילות ועל האפקטיביות, ושאני לא משתמש רק באינדזיין. באופן אישי אני מסתמך על וורד להכנת הטקסטים לעימוד. תהליך העבודה שלי מתחיל בוורד , שם אני ׳מנקה׳ את המסמך, מחיל את כל סגנונות הפסקה והאותיות, ורק אז מעביר את החומר לאינדזיין. בעצם, אני מעצב את הטקסט בוורד , ולאחר מכן מעמד אותו באינדזיין, שם יש לי שליטה בכל עמוד, פסקה ואות.

עקיבות ויעילות

אחת התכונות המדהימות באינדזיין היא האפשרות לכתוב סקריפטים ותוספים המייעלים את התוכנה. אני משתמש בסקריפטים מסחריים מגוונים ובסקריפטים בהזמנה אישית לא רק כדי לייעל את התהליך, אלא גם להפוך אותו ליותר עקבי ואחיד. לדוגמה, הזכרתי קודם את בעיית האותיות הנצמדות שאותה הדגמתי במקרה של האות ל'. יש צורך להוסיף מרווח בין האותיות והשורות, דבר שאי־אפשר להדגים כאן בפוסט. איך עושים את זה באינדזיין? מתקנים ידנית את המרווחים (במקרה כזה מוסיפים רווח בין האותיות ובין השורות). אבל מה קורה אם יש בעיות נוספות במרווחים בטקסט? סקריפט מותאם אישית יביא ליעילות בתהליך העבודה ולאחידות בתוצאה.

לסיכום, שילוב של וורד ואינדזיין, סקריפטים ותוספים, פונטים ופוטושופ, אילוסטרטור ואקרובט הם ארגז הכלים של מְעַמֵּד מנוסה ובעל ידע. לכל הפחות, אלה הכלים שבהם אני משתמש.

בעימוד, הפרטים הקטנים חשובים מאוד. אני אוהב להשוות את העימוד לסלילת כביש. כאשר מכונית נוסעת בכביש, חורים בכביש, שילוט לקוי, נתיבים ברוחב לא עקיב ועוד הופכים את הנסיעה לנעימה פחות. גם באופן הזה תוכלו להגיע בסופו של דבר אל היעד, אבל כמו שנעים יותר לנסוע בכביש חלק כך נעים יותר לקרוא ספר מעומד היטב.

אם יש לכם קובץ לעמד, צרו קשר לשיחה לא מחייבת.